רקע
מעולם לא שהיתי במקום אחד מעל ל-4 שנים ככה שיצא לי לעבור כמה וכמה בתי-ספר והרבה מורים היו אחראים לחינוכי ועל עיצוב השכלתי לטוב ולרע. תמיד היו את התלמידים "המורדים" שלא אהבו ללמוד ושאלו "במה זה יועיל לי?" ואז התשובה האהובה עלי הייתה עולה כמעט באופן אוטומטי "זה חשוב להצלחה שלך...", עוד שהייתי קטן אם לא הייתי רוצה להכין שיעורי בית הייתה חברה של אימי מאיימת: "אתה תגמור כמטאטא רחובות" על כן אני רוצה לנתח שני דברים במאמר הזה:
1.מהי הצלחה?
2. איך בגרות/תואר קשורים אליה? ( כל מי שיש לו בגרות/תואר מצליח בחיים? לעומת כל מי שלא מסיים בגרות/תואר נכשל?)
1. איך אני רואה הצלחה:
אני חושב שכל אדם שרוצה למצות את עצמו ואת הפוטנציאל הגלום בו צריך קודם לשאול את עצמו מה היא הצלחה בשבילו, בלי שום הסתכלות על גורם חיצוני, בלי השוואות והכי חשוב בלי עירוב של ההורים/אחים (בלי לשאול מה יעשה את אמא/אבא/אח/אחות גאים). הוא צריך להבין מה הוא רוצה להשיג בחיים ואיך הוא רואה את עצמו בסוף (לא בסוף החיים אלה בסוף הדרך – היום שבו יוכל להגיד "הצלחתי בחיים"). זוהי בעצם המטרה שלו בחיים, כל מטרה תהיה בנויה מהדרך וממטרות הביניים שלה.
דוגמא:
מטרתי: משפחה עם ילדים עם אשת חלומותיי. מטרות ביניים: למצוא את אשת החלומות שלי, להתחיל אתה, לכבוש את ליבה, להציע נישואים ולהביא ילדים לעולם. (המטרה כמובן יכולה להיות הרבה יותר מפורטת כמו "איך הבית שלי יהיה, איזה מקור הכנסה יהיה לי וכו').
משם הדרך היא הרבה יותר פשוטה בגלל שיש כיוון בחיים, כל מה שאינו משרת את המטרה אינו רלוונטי ולכן לא אעשה אותו, מה שמביא אותי לשאלה הבאה:
2. איך בגרות/תואר קשורים להצלחה:
האמת, כמעט ואין קשר. חשוב לי לציין שאני לא בעד שאנשים יפסיקו ללמוד, מכיוון שידע הוא כוח, אבל לא כל ידע, אלא ידע בתחום בו צריך להתמקצע על מנת להגיע לעצמאות כלכלית. ברוב הפעמים זה לא כרוך בתואר אקדמי או אפילו דוקטורט.
זוהי אחת המחשבות הקשות ביותר לעיכול, הרי מגיל אפס מלמדים אותנו ההורים/המשפחה/החברים/המורים ובעצם כל מי שסובב אותנו, שצריך לעשות בגרות ולאחר מכן תואר או שניים, על מנת להגיע למחוז חפצינו או במילים אחרות לביטחון כלכלי.
חשוב להפריד בין שני המושגים ולכן אעשה סדר:
עצמאות כלכלית: בעצם היכולת לדאוג להוצאות שלי בחודש מבלי להיות תלוי בשום דבר, לא באף גורם (אנושי או אחר), אפילו לא בזמן אלא בעצם להיות תלוי אך ורק בי ובפוטנציאל הגלום בי.
בטחון כלכלי: מה שתמיד הכניסו לנו לראש שאנחנו צריכים לעשות זה לעבוד על מנת שנקבל משכורת חודשית ועליה נוכל להסתמך כיוון ועבודה זה בטוח.
מי לא שמע על מפוטרי ההיי טק? מה עם עובדי איקאה בנתניה שפוטרו בגלל שנשרפה החנות? שום דבר אף פעם אינו בטוח! לכן הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להבין שעבודה קבועה לא יותר בטוחה מהשקעות בבורסה. אז למה לא כולם משקיעים בבורסה/נדל"ן/פותחים עסק?
הנושא הזה הוא הנושא האפור. איך בן אדם שחונך כל חייו שהוא צריך ללמוד לתואר על מנת למצוא עבודה טובה יעז בכלל , אי פעם, להעלות בדעתו להשקיע בבורסה? אני לא מכיר הרבה אנשים שאחרי שלמדו את עולם המסחר אמרו שהוא מסוכן מאוד ולא שווה את הטרחה. הבעיה, שצריך ללכת וללמוד את זה.
פה בעצם גלומה הסיבה לכתיבת המסמך הזה, למה לא מלמדים אותנו בתור ילדים את עולם ההשקעות? ויותר מזה; מדכאים את היכולת של הילד לחשוב ביצירתיות ולהמציא שיטות לכיבוש מטרותיו.
סיפור אמיתי:
"רציתי ללמד את הבנות שלי איך עושים כסף כי הם כל הזמן בדרישה אמא תביא לי כסף אז אמרתי להם בוא תביאו כסף בעצמכם והתחלנו לחשוב איך עושים את זה (בעיקר שהגיל שלהם הוא 8.10.12) העלינו רעיון שנקנה חבילת חמצוצים ב 20 שקל וכל חמצוץ ימכרו בחצי שקל בסך הכל רווח יהיה 40 שח 20 ש"ח יהיה לרכוש חבילה נוספת ו20 ש"ח לבזבוזים תוך יומיים הם מכרו שתי חבילות והיו מאושרות עד השמים ביום השלישי המנהלת תפסה את זה ומאוד כעסה ועשתה על זה בלגן שלם אז הסברתי לבנות שגם כשגדולים זה קורא ואז צריכים לחשוב איך פותרים התנגדיות בבית ספר אסור אבל מחוץ לבית ספר מותר כמו בחיים תמיד יש מי שדואג להגיד לך זה לא ילך אתה לא תצליח זה לא טוב המצליחים הם אלה שלמרות ההתנגדיות ממשיכים ומוצאים פתרונות."
מערכת החינוך לצערי מלמדת ילדים בינוניות. אנחנו מדכאים את היכולת של האדם ליזום וליצור דרכים להגשמת המטרות. למה?
איך אפשר להתפתח ככה כחברה? כמדינה? כעם? תמיד אנחנו מחכים שיביאו את ההמצאות האלה אלינו הביתה ואז אומרים "איך לא חשבו על זה קודם?" למה לחכות? אנחנו צריכים לקחת יותר אחריות על עצמינו, על התפתחות החברה ובעצם על המציאות בה כל אדם חי. אם לא טוב לך במציאות שבה אתה היום כנראה זה בגלל שהמציאות הזו לא מתאימה לך.... אני לא מדבר על הקושי שיש בדרך של כל אדם להגשמת מטרותיו (לילדה אסור היה למכור בשטח הביה"ס – מכשול, קושי).
חשוב שכל בתי הספר, כחלק מעמוד התווך של החינוך במדינה, ילמדו ניהול פיננסי, השקעות ואיך להגיע לעצמאות כלכלית. לא צריך להפסיק ללמד את כל השאר, זה חשוב, אבל חשוב ללמד את כל הדרכים לחיות את החיים.
אנחנו אוהבים להתייחס ל"זכות הציבור לדעת" כאילו זה קודש הקודשים, במקום להבין את מה שזכותו של כל ילד להכיר, אם חשוב לנו עתיד ילדינו אנחנו צריכים לעזור להם לצמוח, ללמד אותם את כל הדרכים ושהם יבחרו לעצמם את דרך החיים המתאימה להם.
נאור בוסי
